COP31 באנטליה, טורקיה: למה לצפות מוועידת האקלים של האו"ם 2026

ועידת האקלים ה-31 של האומות המאוחדות (COP31) מייצגת את קו פרשת המים בניהול האקלים העולמי. היא תתקיים בנובמבר 2026 באנטליה שבטורקיה.

ככל שהעולם מתקרב לאמצע העשור המכריע לנקיטת פעולה בנושא האקלים, COP31 מתגלה כיותר ממפגש דיפלומטי.

במאמר זה נבחן את המשמעות של COP31 לכלכלה.

אמ:לק

• COP31 תתקיים באנטליה, טורקיה, בנובמבר 2026: תתקיים במרכז האקספו של אנטליה, ופסגת מנהיגים תתקיים באיסטנבול
• טורקיה מדגישה את הפגיעות של האקלים: התמקדות באזורים הנפגעים ביותר בעולם ובתשתיות שעמידות בפני אסונות
• מודל מנהיגות מפוצל: טורקיה מארחת את הוועידה, ואוסטרליה מובילה את המשא ומתן ומקדמת סדרי עדיפויות בנושא האקלים באוקיינוס השקט
• יישום יעדי האקלים לשנת 2035 (NDCs) שהוגשו לפני COP30 ייבדק לצורך התקדמות
• אופרציונליזציה של מימון לטובת האקלים: עמידה בהתחייבות השנתית של COP29 בסך 300 מיליארד דולר והרחבה ל-1.3 טריליון דולר עד 2035
• התמקדות באזור הים התיכון בשילוב עם אזורים אחרים: חיבור האתגרים בתחום האקלים באירופה, במזרח התיכון ובמרכז אסיה
• הערכה של מסלול נטו-אפס פליטות: הערכת ההתקדמות לקראת יעדי אמצע המאה, כולל היעד של טורקיה לשנת 2053: נטו-אפס פליטות

מה נכלל ב-COP31

מסגרת מנהיגות האקלים של טורקיה

אירוח COP31 בטורקיה מאפשר לקבל נקודת מבט ייחודית שנובעת ממעמדה כגשר בין יבשות וההתרחשויות שהיו בה לאחרונה בעקבות אסונות הקשורים לאקלים.

נשיאות טורקיה הדגישה מספר סדרי עדיפויות מרכזיים:

• פגיעות וחוסן אקלימי: בעקבות רעידות אדמה הרסניות בשנת 2023 שהדגישו את הקשר בין אסונות טבע וחוסן אקלימי, טורקיה מקיימת את COP31 כדי לתת מענה לצרכים של מדינות פגיעות מבחינת האקלים. גורמים רשמיים בטורקיה הצהירו כי הוועידה "תיתן קול למדינות שנפגעו מקיצוניות אקלימית", ובמיוחד לאלו בחצי הכדור הדרומי.
• שיתוף פעולה בין-אזורי: מיקומה הגיאוגרפי של טורקיה מאפשר לה להדגיש אתגרי אקלים ברחבי הים התיכון, המזרח התיכון, מרכז אסיה ואירופה. בנשיאות שואפים לאפשר שיתוף פעולה בחצי הכדור הדרומי ולרתום כלכלות מפותחות לתהליך.
• ייצוג איי האוקיינוס השקט: במסגרת הסכם האירוח המפוצל, אוסטרליה תוביל את המשא ומתן תוך התמקדות מיוחדת בסדרי עדיפויות בנושא אקלים באוקיינוס השקט, כדי שהסוגיות של מדינות האיים הללו יישארו מרכזיות למרות השינוי הגיאוגרפי מההצעה האוסטרלית המקורית.

אירוח בשני מקומות שונים

ב-COP31 תיושם גישה חדשנית של שני מקומות אירוח:

• מרכז האקספו של אנטליה: מקום הוועידה העיקרי למשא ומתן בתחומים טכניים ודיונים לפי נושאים
• פסגת המנהיגים באיסטנבול: פסגה ייעודית ברמה גבוהה שתתקיים בעיר הגדולה ביותר בטורקיה כדי לאפשר התחייבויות פוליטיות ומעורבות דיפלומטית

מטרת הגישה הזו היא לאזן בין עבודה טכנית בנושא האקלים לבין התקדמות במסגרת הפוליטית ברמה גבוהה.

סקירת יישום NDC

מרכיב קריטי של COP31 כרוך בהערכת ההתקדמות לגבי התרומות שנקבעו ברמה הלאומית (NDC) לשנת 2035, שהוגשו לפני COP30. גורמים יבחנו אם תוכניות היישום של מדינות שונות תואמות את מגבלת ההתחממות של 1.5 מעלות צלזיוס שנקבעה בהסכם פריז. סקירה זו מסמנת את נקודת הביקורת העיקרית הראשונה לאחר מועד הגשת ה-NDC לשנת 2025.

החשיבות הקריטית של COP31

צומת דרכים של אקלים ים תיכוני

אירוח COP31 באנטליה ממקם את הכנס באחד האזורים הרגישים ביותר בעולם מבחינת אקלים. אגן הים התיכון מתחמם ב-20% מהר יותר מהממוצע העולמי, ובאזור מתמודדים עם מחסור חמור במים, מדבור ואירועי חום קיצוניים. בחירת המיקום מדגישה את הדחיפות של אסטרטגיות הסתגלות אקלימית אזוריות.

הערכת היישום

בניגוד להתמקדות ב-COP30 בהשקת מסגרות יישום, COP31 משמשת כנקודת ביקורת ראשונה להתקדמות. בוועידה יעריכו אם מדינות מתרגמות את יעדיהן לשנת 2035 למדיניות לאומית קונקרטית, השקעות והפחתת פליטות משמעותית. האחריות הזו חיונית לשמירה על המומנטום לעבר השגת יעדי הביניים לשנת 2030.

מנגנונים לאספקת מימון לטובת האקלים

ב-COP31 חייבים להוכיח שיש התקדמות מוחשית ביישום ההתחייבות השנתית למימון האקלים בסך 300 מיליארד דולר שנקבעה ב-COP29 בבאקו. מדינות מתפתחות ידרשו הוכחות לכך שהכספים שהובטחו זורמים ביעילות ובאופן שוויוני. מעמדה של טורקיה כמקבלת וספקית של מימון אקלימי מציב אותה בעמדה המגשרת בין כלכלות מפותחות ומתפתחות.

הקשר גיאופוליטי והעברת אנרגיה

COP31 מתקיים על רקע מתחים גיאופוליטיים מתמשכים וחששות בנוגע לביטחון בתחום האנרגיה. אתגרי העברת האנרגיה של טורקיה עצמה – כולל תלות בייבוא אנרגיה והשקעות מתמשכות בתשתית דלקים מאובנים לצד הרחבת אנרגיה מתחדשת – משקפים דילמות העומדות בפני כלכלות מתעוררות רבות. הוועידה מספקת הזדמנות להתמודד עם הפשרות המורכבות הללו בין צורכי פיתוח לבין התחייבויות אקלימיות.

השלכות אזוריות וגלובליות

ביקורת לגבי ההתחייבויות של טורקיה בנוגע לאקלים

כמדינה המארחת, תיבדק ההיסטוריה של טורקיה עצמה בתחום האקלים. המדינה התחייבה להשיג נטו אפס פליטות עד 2053 ולהפחית את הפליטות ב-41% מתחת לרמות "עסקים כרגיל" עד 2030. עם זאת, לפי המסלול הנוכחי, הפליטות במדינה יגיעו לשיאן עד 2038, מה שמעלה שאלות לגבי עמידה ביעדי הסכם פריז.

טורקיה חוקקה את חוק האקלים הראשון שלה ביולי 2025, ובו קבעה מסגרות משפטיות לתמחור פחמן, ניטור פליטות ומנגנוני מימון ירוקים, וזה ממחיש את המחויבות המוסדית, אבל יישום החוק נמצא עדיין בתהליך.

חוסן לאסונות והסתגלות לאקלים

הניסיון של טורקיה עם רעידות האדמה הקטסטרופליות של 2023, שגרמו נזקים של למעלה מ-100 מיליארד דולר, הגביר את החוסן לאסונות בסדר היום האקלימי שלה. הנשיאות צפויה להדגיש את הקשרים בין הסתגלות אקלימית ומוכנות לאסונות, במיוחד באזורים מועדים לרעידות אדמה שבהם שינויי האקלים מחמירים את הפגיעויות הסייסמיות עקב אירועי מזג אוויר קיצוניים.

פריסת אנרגיה מתחדשת

התרחבות האנרגיה המתחדשת של טורקיה, במיוחד בתחומי האנרגיה הסולארית והרוח, היא מקרה בוחן לכלכלות מתפתחות המבקשות לאזן בין פיתוח לבין הפחתת פחמן. המדינה שואפת לייצור של 30% חשמל מתחדש, אם כי השקעות בדלקים מאובנים נמשכות לצד פרויקטים של אנרגיה נקייה.

השותפות באזורי האוקיינוס השקט והים התיכון

הסכם האירוח המשותף בין טורקיה לאוסטרליה יוצר שותפות חסרת תקדים המקשרת בין אתגרי האקלים הים תיכוני והאוקיינוס השקט. שיתוף פעולה זה יכול ליצור דפוסים חדשים של שיתוף פעולה בין-אזורי, במיוחד בנושא מימון הסתגלות ומנגנוני אובדן ונזק עבור מדינות פגיעות.

סיכום

COP31 מייצגת נקודת הערכה קריטית לגבי פעולות עולמיות בנושא האקלים, באמצע העשור המכריע להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס. ההצלחה בוועידה לא תימדד לפי הבטחות חדשות, אלא לפי התקדמות קונקרטית במימוש ההתחייבויות הקיימות, ובהקמת מנגנוני יישום יעילים.

מיקומה הייחודי של טורקיה – גישור גיאוגרפי בין יבשות ובין מדינות מפותחות ומתפתחות, וחיבור בין חוסן לאסונות לבין הסתגלות אקלימית – מציע פרספקטיבות ייחודיות לקידום דיפלומטיה אקלימית. גישת המיקום הכפול והסכם האירוח המפוצל עם אוסטרליה יוצרים מסגרות חדשניות לניהול אקלים כוללני.

עם זאת, צפויים אתגרים משמעותיים. לטורקיה יש רק 12 חודשים לארגן את הוועידה לאחר תהליך בחירת המארחת הממושך. יש עוד שאלות לגבי המסלול של המדינה המארחת עצמה לטובת האקלים וההשקעות המתמשכות שלה בדלקים מאובנים. מתחים גיאופוליטיים ולחצים כלכליים מאיימים על שיתוף פעולה רב-צדדי.

כפי שציין הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה "מוכנה לארח את הוועידה שתעצב את עתיד האקלים שלנו". מדד ההצלחה האולטימטיבי של COP31: האם יצליחו לתרגם את מסגרות היישום שנקבעו ב-COP30 להפחתות פליטות משמעותיות ולתמיכה משמעותית באוכלוסיות הפגיעות ביותר בעולם בהקשר האקלים.

*ביצועים קודמים לא מעידים על תוצאות עתידיות. האמור לעיל כולל תחזיות בלבד, ואין להתייחס אליו כאל ייעוץ השקעות.